מחיר כבד

״בסופו של דבר כשרוצים לדעת את האמת מתקשרים לגיא״. אז מה אתה דואג? ככה היא אמרה לי בשיחה טלפונית, לפני כמה ימים וזה המשפט שמהדהד לי בראש עד היום.

 

הכל התחיל לפני שנה, כאשר התקשרו אלי מחברה גדולה שאני בקשר עסקי איתה מזה כמה שנים, וביקשו להזמין אותי לפגישה אישית עם אחד מהלקוחות החשובים שלהם מחו״ל.

זה לקוח שמאוד מתחבר לאסטרולוגיה וזו היתה מתנה עבורו - פגישת ייעוץ עם אסטרולוג, ניתוח המפה האישית הכוללת תחזית עתידית ומתן תשובות לשאלות ספציפיות שיעלו במהלך הפגישה. פגישה עסקית לכל דבר. החברה כמובן מימנה את הפגישה ומי שארגן אותה דאג לתדרך אותי מה מאוד חשוב להם שאגיד ללקוח, כי זה מאוד חשוב לחברה.

נפגשתי עם הלקוח, היתה פגישה מאוד מרגשת, הוא היה די המום איך ידעתי לספר על אירועים משמעותיים שקרו בחייו שרק הוא ידע אותם, עניתי לו על שאלות ואמרתי לו מה צפוי לו בשנה הקרובה. בסוף הפגישה הוא ניגש לחבק אותי, הוא היה ממש נרגש, סיכמנו שניפגש שוב בעתיד ונפרדנו לשלום.

 

מארגן הפגישה שחיכה לי בחוץ התעניין איך היתה הפגישה ושאל אם אמרתי ללקוח את מה שהם ביקשו ממני להגיד.

העניין הוא שלא רק שלא אמרתי מה שנתבקשתי להגיד, אמרתי משהו אחר לגמרי. בדיוק משהו שהם לא רצו שאגיד לו!

 

כשהייתי באמצע הפגישה והנושא עלה, הסתכלתי על המפה ושאלתי את עצמי - האם להגיד את מה שביקשו ממני להגיד? או פשוט להגיד את מה שאני רואה? כי זה משהו אחר לגמרי!

לקח לי כמה שניות ובחרתי להגיד את מה שאני רואה, את מה שהמפה הראתה לי - את האמת.

 

הוא היה כל כך מאוכזב ממני ואמר משהו בסגנון - איך יכולת להגיד לו את זה? הרי ביקשתי ממך במיוחד להגיד משהו אחר! איזה בלאגן יהיה מזה עכשיו..

 

חשבתי לעצמי שאיך באמת עשיתי דבר כזה? הרי הם שילמו על הפגישה והם הזמינו אותי, ועכשיו הרסתי להם את הכל. אם הייתי אומר את מה שהם ביקשו ממני להגיד ללקוח, כולם היו מאושרים, הייתי ממשיך להיות כוכב החברה, והיו ממשיכים להמליץ עלי ללקוחות ולעובדים שלהם והיו ממשיכים לשלוח אלי מלא אנשים. היומן שלי היה מפוצץ אם רק הייתי אומר את מה שביקשו ממני.

אבל לא הייתי מסוגל. יש לי קוים אדומים, ואני חתום על קוד אתיקה מקצועית.

אני את שלי אמרתי ואת הגלגל לא ניתן להחזיר לאחור. עברו ימים, עברו שבועות עברה שנה, ומאותו רגע נהיה שקט מחריש אוזניים. לא שמעתי יותר מאותה חברה, לא מהאנשים שלה, כלום.

 

לפני כמה ימים שוחחתי עם חברה שעבדה פעם בחברה. היא מכירה את כל האנשים והסיפורים ואישרה שאכן שמעה שביקשו מאנשים לא לדבר איתי, לא להגיע לייעוצים, לא לבוא לסדנאות ולשיעורים שאני מלמד, אבל לא בגלל המקרה הספציפי הזה, אלה בגלל מקרה ישן אחר מלפני כמה שנים שבו אמרתי לאחת העובדות משהו ישיר מידי שהסתבר בדיעבד כנכון מאוד. אבל אותה עובדת כעסה איך העזתי להגיד לה את מה שאמרתי ודאגה שיבקשו פשוט להפסיק לעבוד איתי.

 

זה לא בדיוק עזר לה כי לקוחות המשיכו להגיע אלי לפגישות ייעוץ, ועובדה שהוזמנתי אחרי כמה שנים לפגישה עם אחד הלקוחות החשובים של החברה.

 

למרות שמידי פעם מגיעים אלי לקוחות לייעוץ מאותה חברה, עדיין השקט שהגיע בעקבות המקרה לא השאיר אצלי מקום לספק. 

 

״אבל שתדע לך שאני מתה עליך, ויש עוד הרבה אנשים בחברה שאוהבים אותך ויודעים שכל מה שאתה אומר הוא אמת, ובסופו של דבר כשרוצים לדעת את האמת פונים לגיא, אז מה אתה דואג?״ היא רמזה לי שגם אם בחברה החליטו החלטה כזו או אחרת, הרי שברגע האמת הם תמיד יפנו אלי, כי הם יודעים שרק אני אומר את כל האמת.

 

אלו המילים שחתמו את שיחתנו, ואני חשבתי לעצמי שאי אפשר לקנות אותי בכסף. אי אפשר להכתיב לי מה להגיד או לא להגיד, ושאני נאמן אך ורק למה שהמפה מראה לי, גם אם לפעמים אני משלם על זה מחיר כבד.

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

פוסטים אחרונים
Please reload

© 2018 כל הזכויות שמורות לגיא מטרסו - אסטרולוג, רחוב ההגנה 17, אור יהודה, Israel